השאלה כטקסט – מפרקים את השאלה
לפני שעונים – קוראים את השאלה עצמה לאט, כמו טקסט קצר: מה היא מספרת לי ומה היא מבקשת?
השאלה כטקסט – מפרקים את השאלה
קוראים את השאלה כמו שקוראים טקסט
לפני שעונים – קוראים את השאלה עצמה לאט, כמו טקסט קצר: מה היא מספרת לי ומה היא מבקשת?
קוראים את השאלה או ההוראה כולה, לאט, פעמיים אם צריך – גם את המילים הקטנות.
לפעמים השאלה עצמה נותנת מידע: על מי מדובר, באיזו פסקה לחפש, מה כבר ידוע.
מקיפים מילות שאלה והוראה: מה, מי, מדוע, הסבירו, השוו, הביאו, הביעו דעה… ומסמנים מספרים (״שתי ראיות״).
מתכננים: איזה סוג תשובה נדרש (איתור, פרשנות או הערכה), כמה חלקים יש לה ומה חייב להופיע בה.
כותבים את התשובה, וחוזרים לשאלה: עניתי על כל מה שסימנתי?
יצרה: רוית ראש בן ישי
🔍 דוגמה קצרה
השאלה: ״הסבירו מדוע נקרא הסיפור ״החלון הירוק״. היעזרו בפסקה השלישית.״
- קוראים עד הסוף: יש כאן שתי הוראות.
- מה השאלה מספרת? שיש סיפור בשם ״החלון הירוק״ ושהתשובה בפסקה השלישית.
- מסמנים: הסבירו · מדוע · בפסקה השלישית
- מה צריך לעשות? שאלת פרשנות: טענה (סיבה) + הסבר + ראיה מהפסקה השלישית.
- מבצעים ובודקים: ״הסיפור נקרא כך כי… כפי שכתוב בפסקה השלישית…״ ✓
שלושה סוגי שאלות
איתור מידע
התשובה כתובה בטקסט במפורש – מוצאים ומעתיקים או מנסחים.
צורת התשובה: פרט אחד או כמה פרטים מהטקסט, קצר ומדויק.
פרשנות והיסק
התשובה לא כתובה ישירות – מחברים בין פרטים, מסיקים ומסבירים.
צורת התשובה: טענה + הסבר + ראיה מהטקסט.
הערכה וביקורת
מביעים עמדה, שופטים או מציעים – על סמך הטקסט והידע שלנו.
צורת התשובה: עמדה אישית + נימוק (ולפעמים ראיה מהטקסט).
📘 רוצים לתרגל לעומק?
❓ האתר המלא: השאלה כטקסט
מאמן לפירוק שאלות, חוברות לכיתות ז׳–ט׳, דפי עבודה ומשחקים.
נפתח בלשונית חדשה ↗